מה חדש במאבק

קריאתו הנודעת של משה לפרעה: "שלח את עמי" מבטאת את שאיפתו המוצדקת של כל  בן אנוש לחופש; "יציאה משיעבוד לגאולה" - בשפת ההגדה של פסח שזה עתה קראנו בשולחן הסדר.
ואכן הזכות לפעולה על-פי רצון חופשי הוכרה כחלק מכבודו של אדם – "רצונו-כבודו".
התפיסה הדמוקרטית המודרנית מרחיבה זכות זו ומחילה אותה גם על הזכות לקבלת מידע – הזכות לדעת – שכן ,בהיעדר מידע, נשללת גם האפשרות לקבל החלטה מושכלת, האפשרות לגבש את רצוננו לכלל דרך פעולה מומלצת.
לעיתים המידע החסר הוא מידע שבנמצא, אך כזה שקשה לעבדו לכלל נתונים בני השוואה.
זה הוא הקושי העומד בפני לקוחות הבנקים בחשבונות העו"ש.

לקוח בנק המבקש לדעת אם דרך הפעולה המומלצת מבחינתו היא הישארות בבנק שלו  או קבלת השירותים הבנקאיים בבנק אחר, חסר את המידע החיוני לצורך ההשוואה של עלות שירותי הבנקים:השוואה כזו מחייבת חישוב משולב של עמלות ושל אחוזי ריבית – והופכת את ההשוואה מבחינה מעשית לבלתי אפשרית עבור הצרכן הממוצע.
צרכן המתעקש בכל זאת לבצע את ההשוואה,ייאלץ קודם לכל לפלח את דפוס פעילות החשבון החודשי שלו לסוגי פעולות שונים, לספור כמה פעולות הוא מבצע מכל סוג, ולהכפיל במחירה של אותה הפעולה.
לאחר מכן יצטרך להוסיף לכך את אחוזי הריבית שהבנק גובה על משיכת-היתר מוכפלת במספר הימים החודשי הממוצע בו חשבונו נמצא ביתרת חובה.
על חישוב זה ייאלץ הצרכן לחזור לגבי כל בנק ובנק, כדי לנסות ולהשוות ביניהם.
לקורא שעמד בקריאת הקטע האחרון מגיע צל"ש.
קל לשער כי מספר הקוראים המבצעים חישוב זה בפועל, הוא זעום ביותר.
ואכן הנתונים מראים כי בשיטת העמלות הרווחת, אחוז מבוטל בלבד מן הציבור מבצע השוואות, ואחוז קטן עוד יותר עובר בנק.
במצב זה, הצרכנים משועבדים למעשה לבנקים ומומטרות עליהם עמלות וריביות בלא שיוכלו להתגונן ולהתמקח.
הלקח של חג הפסח לא נלמד בתחום הבנקאות, והמפקח על הבנקים שתפקידו להגן על הצרכנים, מותירם, משום מה, במעמד נחות זה של קהל שבוי.
ההשלכה המיידית היא כי במיקטע משקי הבית לא מתפתחים תנאים לקיום תחרות בין הבנקים – מצב בלתי רצוי בכל תחום של כלכלה – ועובדה זו רק מגבירה את התמיהה לגבי הסיבות שבגללן המפקח על הבנקים נמנע מלנקוט בכל האמצעים לשינוי מצב בלתי תקין זה.
אך לא אלמן ישראל, ובמקום בו הרגולטור לא מבצע את תפקידו – יש מעליו כנסת וממשלה.
יוזמת החקיקה לביטול עמלות העו"ש של הבנקים תחזיר את ההגיון הכלכלי והצדק הצרכני גם לתחום הבנקאות.
ועדת השרים לחקיקה היא כעת הגורם שצריך לאשרה.
עיני הציבור נשואות אליה, בתקווה שלא תאכזבם.
אמנם חג הפסח כבר עבר, אך הקריאה "שלח את עמי" (ושלח את מוסרותיו = עמלותיו) היא לקח נצחי שתוקפו לא פג.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

* הכותב הוא מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות